הילית קראוזה ישראל
לפני כמה שנים עבדתי ככתבת לכמה חודשים ואחת המשימות היתה ליווי של סיירת הורים הפועלת בסופי שבוע במרכז העיר ועוזרת לבני נוער במצבי סיכון כגון שתיית יתר. בסופה של משמרת חפה מדרמות הגענו לכיכר הירח. על אחד הספסלים היה שכוב בחור מבולבל ולצדו בחורה צעירה המנסה לדובב אותו. נעה (שמה יתברר לי בהמשך) הגיבורה נסתה לשבור את הראש איךלהחזיר אותו הביתה. התברר שהיא שייכת לארגון אחר המסייע לצעירות ונמצאת בדרכה הבייתה בסוף משמרת, אך כמובן היא לא הייתה מוכנה לוותר לדרישתו שהיא תשאיר אותו לישון על הספסל...
בעבודת הנמלים של תשאול עדין התברר שהוריו בעצם לא חיים בחו"ל כפי שהתעקש בהתחלה אלא גרים בירושלים. הבחור שוכנע להתקשר להוריו והבטיח להם שהכל בסדר, אבל אז כבר היה מספר הטלפון בידינו והתקשרנו אליהם להזמין את אביו לאוספו.
הארגונים העובדים בלילות כדי לשמור על בני הנוער הם מלאכים כולם, אבל נעה הזאת, שאם לא היא אולי לא היינו רואים את הבחור הזה על הספסל ולעולם לא נדע איך היה נגמר הלילה שלו... היא גיבורה אמיתית.
בכל פעם שאני עוברת בכיכר הירח, וזה קורה לי לאחרונה לא מעט, לרגע אחד. ליד הספסל. אני נזכרת.
